מי שעוקב אחרי החדשות (אפילו לאו דווקא בעיתונות הכלכלית) בוודאי מודע לכך כי שוק האשראי נמצא בתנועה מתמדת. זאת, מאחר וכן אנשים פרטיים (וגם עסקים) זקוקים, כל הזמן, למימון במצבים מסוימים – בין אם המדובר בצורך להחזיר הלוואות שנלקחו, לממן פעילות שוטפת או, לחילופין, לכסות את עלותן של הוצאות גדולות וחריגות שלא נלקחו בחשבון בעת תכנון התקציב.
כתוצאה מצורך זה, רבים מהזקוקים להלוואות ימצאו את עצמם, בראש ובראשונה באופן טבעי, פונים לבנק שבו מתנהל חשבונם בבקשה לקבלת ההלוואה הנדרשת להם. אחרים, בין אם לאחר קבלת סירוב מהבנק שלהם ובין אם מתוך הכרת יתרונות אופציה זו, ימצאו את עצמם פונים לאפיקים החוץ בנקאיים לצורך קבלת הכסף שלו הם זקוקים.
לשמיעת המאמר:
מספר נתוני רקע על הלוואות בנקאיות ואחרות
עפ"י נתוני משרד האוצר, משפחה ישראלית ממוצעת, מוציאה בכל שנה קרוב ל-10,000 ₪ על הוצאות בנקאיות שונות (עמלות וריביות). הריכוזיות בשוק האשראי, כיום לנכון, מתמקדת בידיהם של בנק לאומי ובנק בפועלים (למעלה מ-50%). בנוסף, נהנים הבנקים משליטה שהיא כמעט בלעדית בתחום האשראי הצרכני – למשל, נתוני בספטמבר 2020 הראו כי כ-94% משוק האשראי של העסקים הזעירים והקטנים וזעירים היה נתון בידיהם של הבנקים.
על אף ששיעורם של עסקים קטנים ובינוניים בישראל בהתפלגות התוצר העסקי עומד על קרוב ל-60%, האשראי שמקבלים עסקים כאלו עומד על כ-30% (וזאת, לעומת אותם 70% נותרים, בהם זוכים העסקים המוגדרים כ"עסקים גדולים").
ולמרות זאת, כיום, שוק האשראי החוץ-בנקאי בשנים האחרונות רק הולך ומתרחב, מתבסס והופך ללגיטימי ו"רציני" יותר, כשהוא זוכה להסדרה, לניטור ולפיקוח מצד הרגולטורים הרלוונטיים, והופך לאלטרנטיבה מעניינת ולגיטימית לבנקים.
עובדה, שקרוב לוודאי, עם הזמן, תשפיע בחיוב על כל תחום האשראי והמימון ואף תיאלץ את הבנקים להציע את ההלוואות שלהם בתנאים נוחים בהרבה יותר ממה שהם מציעים אותן כיום.
מדוע, בעצם, נזקקים רוב האנשים להלוואה?
לכאורה, הכל צריך להיות בסדר, שכן, מרביתנו עובדים ומכניסים לפחות משכורת אחת קבועה לחשבון הבנק שלנו בכל חודש. אבל, זה רק בתיאוריה, שכן, במציאות, אם נהיה כנים, חלק גדול מאיתנו, כיום, מצליח לשמור על רמת חיים סבירה ומעלה רק "בזכות" ההלוואות (או יותר נכון, בזכות "גלגול" ההלוואות).
על אף שידוע לכל שזה מסוכן למדי, בפני רבים אין ברירה של ממש, במיוחד על רקע תקופת הקורונה (שעם השפעותיה אנחנו עדיין מתמודדים, וכנראה, למרבה הצער, שגם ניאלץ להמשיך ולהתמודד איתן עוד תקופה ארוכה). ברור, כפי שכתבנו בתחילה, כי האופציה המוכרת ביותר (ולכאורה, גם ה"בטוחה" יותר) במצב כזה, תהיה פניה לבנק שבו מתנהל חשבונכם בבקשה לקבלת הלוואה.
הבעיה היא, שלפעמים, מבקש הלוואה כזה ניצל עד תומה את מסגרת האשראי אותה מעמיד לרשותו הבנק, ואז, בלית ברירה, תוך החיפוש אחרי מקור אחר לאשראי, הוא יעבור מהבנק לחיפוש גוף חוץ בנקאי שיאפשר לו ללוות את הכסף הדרוש לו.
חייבים לזכור, כי גופים פיננסיים אינם גופי צדקה אלא ארגונים שמטרתם היא, חד וחלק, ייצור רווחים, ולכן, בנק לא יאשר נטילת הלוואה במקרה שבו עולה חשש כלשהו שהיא לא תוחזר במלואה, כולל הריביות והעמלות שנלוות לה.
מה הן, בעצם, הלוואות חוץ בנקאיות?
ההלוואות החוץ בנקאיות הן הלוואות שלא נלקחו במסגרת בנק ואינן מתועדות במסמך רשמי כלשהו מטעם המדינה. המדובר בהלוואות אותם מציעים הגופים החוץ בנקאיים, שביניהם חברות כרטיסי האשראי, הקרנות השונות (קרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות השונות), חברות הביטוח, חברות האשראי המציעות מימון ישיר, הלוואות חברתיות (תחום שהולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות), גופים שונים בשוק האפור וכן הלאה.
בעוד שעל פי ההערכות, היקפו של האשראי החוץ בנקאי הממוסד מגיע לכ-120 מיליארד ₪, היקפו של האשראי החוץ בנקאי שאינו ממוסד (כדוגמת גופים הפועלים בשוק האפור) אינו ידוע, אבל ההערכות הזהירות מדברות על היקף שהוא גדול בהרבה מזה של האשראי החוץ בנקאי הממוסד.
הלוואות חוץ בנקאיות למסורבים
עד לפני מספר שנים, ניתן היה לומר, כי כל ההלוואות החוץ בנקאיות כמעט הגיעו ממקורות מפוקפקים מעט – מלווים בריביות גבוהות, סוחרים בשוק האפור, חלפני כספים פרטיים או "סתם" גופים ואנשים שניצלו את מצוקתם של האנשים שלא יכלו לקבל את הכסף הנדרש להם כהלוואה באפיק בנקאי מסודר.
בשנים האחרונות, במטרה להקטין את היקף פעולתו ולצמצם את השפעתו של השוק האפור נכנסה לתוקפה הרגולציה החדשה – מהלך שמטרתו לפתוח דלתות לשחקניות החדשים בתחום הלוואות חוץ בנקאיות למסורבים ולהגדיל את מספר האופציות העומדות בפני מי שאין לו ברירה והוא אינו יכול ללוות את הכסף מהבנק.
להלן דוגמאות לשתיים מהפעולות הבולטות יותר בתחום המשפטי שנעשו בישראל לצורך יצירת סביבת קבלת אשראי והלוואות שהיא ידידותית יותר למבקשי ההלוואות:
דירוג האשראי האישי
בחודש אפריל 2019 התחיל לפעול מאגר נתוני אשראי חדש, שלמעשה, מטרתו היא לשמש כבסיס לעליית המדרגה בתחרות שבשוק האשראי. פעולת מאגר זה מעוגנת בחוק נתוני האשראי החדש, שמבטל את החוק מ-2002. על פי החוק הישן, במאגר הקודם נצברו, אך ורק, נתונים המתייחסים לאירועים שליליים (כדוגמת הליכי הוצל"פ ופשיטות רגל).
על פי חוק נתוני האשראי החדש, הקים בנק ישראל את המאגר המרכזי החדש, שבניגוד למאגר הישן, מתייחס גם למידע חיובי (למשל, הלוואות אשר נלקחו ונפרעו כהלכה). מאגר כזה יוצר מקור מידע מתעדכן באופן קבוע, שמעניק תמונה רחבה (ומבחינת הלווים – גם טובה יותר) כאשר אדם מגיע ומבקש לקבל הלוואה.
חוק אשראי הוגן
ב-18.7.2017 עבר חוק האשראי ההוגן בקריאה שלישית בכנסת. למעשה, המדובר בחוק המבוסס על חוק משנת 1993 ששמו חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, התשנ"ג – 1993 שבו הוכנסו לא מעט תיקונים ועדכונים.
בין יתר העדכונים – הצבת תקרה לריבית מקסימאלית אצל הבנקים – תיקון המצב בו הבנקים יכלו לגבות ריביות אסטרונומיות בעוד הגופים החוץ בנקאיים נאלצו להסתפק בגביית ריביות נמוכות (ולכן, הם הפכו לפחות רווחיים מהבנקים ונפלטו מהתחרות מול הבנקים), חובות גילוי רחבות יותר – בכדי לאפשר ללווים להבין בדיוק מה הן ההתחייבויות שאליהן הוא נכנס בעת נטילת הלוואה, מתן "שיניים" לחוק לטיפול במי שמפר אותו ועוד סעיפים שמרביתם עוסקים בהסדרה של כלל האפיקים האפשריים לקבלת ההלוואות.
הלוואות חוץ בנקאיות מול הלוואות בנקאיות
על פניו, נראה כי ההבדל היחיד בין הלוואות בנקאיות להלוואות החוץ בנקאיות הוא ההבדל בגוף המלווה לכם את הכסף. זה, אמנם, עשוי להיראות כך, אבל לגוף המלווה ישנה השפעה הרבה מעבר לזהותו הספציפית. למשל, כלל אצבע חשוב ביותר בתחום המימון אומר, כי ככל שהגוף המלווה בטוח יותר ביכולתו של הלווה לעמוד בפירעון החוב, התנאים לקבלת ההלוואה יהיו נוחים יותר (ריביות נמוכות, בטחונות בצורת אופציה לשעבוד נכס כנגד קבלת ההלוואה וכד').
מעבר להבדלים בגובהן של הריביות ובהבדל בין הביטחונות ישנם לא מעט הבדלים נוספים בין שני אפיקי ההלוואות הללו. לדוגמה, ההלוואות הבנקאיות עשויות להינתן לטווחי זמן ארוכים, אבל ההלוואות החוץ בנקאיות, לרוב, תינתנה לטווחים זמן קצרים או בינוניים. גם כאן, הסיבה נעוצה בהבדלים בין סוגי הגופים השונים – במרבית המקרים, לבנקים יש אורך נשימה פיננסי ארוך יותר, ולכן, הם יכולים להרשות לעצמם לפרוס לכם את ההחזרים לתקופה ארוכה יותר.
הבדל נוסף מצוי בעובדה שרוב הלוואות חוץ בנקאיות למסורבים תוחזרנה בפורמט של החזר חודשי בלבד, בעוד שהבנקים (שוב, בשל חוסנם הפיננסי היחסי) יכולים להרשות לעצמם מגוון של פורמטי החזרי הלוואה (הלוואות בלון, הלוואות בהחזר שנתי וכן הלאה). אם תשימו לב, הקפדנו לסייג את הדברים שכתבנו על הלוואות חוץ בנקאיות למסורבים, מכיוון שלא כל הגופים בתחום זה הם זהים, ולמשל, הלוואות שניתנות על ידי הגופים המוסדיים (קופות הגמל, קרנות ההשתלמות וכד') עשויות להינתן בתנאים שהם טובים יותר מאשר התנאים שתקבלו מגופים חוץ בנקאיים אחרים, על אף שאין המדובר בהלוואה מבנק.
האם כדאי לקחת הלוואות חוץ בנקאיות?
גם כאן, יש כלל אצבע – ככלל, במרבית המקרים, לא ישתלם לכם לקחת הלוואה, אלא, במידת האפשר, להשתמש בהון עצמי העומד לרשותכם. אבל זה רק בתיאוריה, מכיוון שבמציאות, בחיים האמיתיים, אנשים נתקלים במצבים בהם הם זקוקים לעזרה פיננסית נקודתית במימון אירועים או הוצאות חד -פעמיות חריגות, או, אפילו, במקרים מסוימים, בסיוע במימון הוצאות חייהם השוטפות.
אם הבעיה שלכם שייכת לסוג האחרון שהזכרנו, הרבה לפני נטילת הלוואות חוץ בנקאיות למסורבים חשוב לכם לרדת לשורשה האמיתי של הבעיה – מה הן הסיבות לכך שהכסף לא מספיק לכם? האם ניתן להגדיל את ההכנסות? האם ניתן לצמצם את ההוצאות? היכן ניתן לשפר את עמדתכם הפיננסית?
לקיחת ההלוואה שמטרתה היא מימון ההוצאות השוטפות הינה בעייתית מעיקרה, מכיוון, שבעצם, היא אומרת שאתם נמצאים במצב שבו יש לכם "חור" קבוע שהולך ומתרחב בתקציבכם. במצב כזה, החזרת הלוואה נוספת (כולל הריבית) תחמיר את המצב ורק תהפוך אותו לקשה יותר.
במצב כזה, חשוב מאד לפנות לגוף מקצועי שיסייע לכם להבריא את המצב, במקביל לכך שיסייע לכם בקבלת ההלוואה הנדרשת. במקרים רבים, ליווי כזה עשוי לסייע לכם לפתור מצב שנגרר לא מעט זמן, להקל על חייכם ולאפשר לכם להבריא את חשבון הבנק שלכם ואת מצבכם הפיננסי.
אם אתם מצויים במצב בו אתם זקוקים להלוואה לצורך מימון אירוע או עבור הוצאה חד-פעמית (נסיעה לחו"ל או רכישת רכב), לכאורה, מצבכם נחשב כטוב יותר. במקרה כזה, גם אם אתם מסורבים על ידי הבנקים, חשוב להשוות בין האפיקים החוץ בנקאיים השונים העומדים לרשותכם ולא להתפתות לקפוץ על ההצעה הראשונה שאתם מקבלים.
גם כאן, עזרה של גוף מקצועי המתמחה בתחום הלוואות חוץ בנקאיות למסורבים יכולה לסייע לכם, מכיוון שישנה חשיבות רבה, לא רק אל מי אתם פונים בבקשה לקבלת ההלוואה, אלא גם בדרך בה אתם פונים אל הגוף המלווה ובהצגת המסמכים המתאימים.
בסיכומו של דבר
אם עד לפני מספר שנים, הלוואות חוץ בנקאיות למסורבים אילצו את הזקוקים להלוואה להסתכן ולהסתבך עם אנשים וגופים מפוקפקים, כיום, התמונה שונה למדי.
יחד עם זאת, לא כדאי להיכנס לסיפור כזה כשאינכם מלווים בשירותיו גוף מקצועי רציני, שמסוגל ללוות, לייעץ ולהדריך אתכם, ואף, במקרים מסוימים – להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי עבורכם!
פנו אלינו עוד היום לתאום שיחת ייעוץ והתאמה
